top of page

הרשתות החברתיות והספורטאים האולימפיים: אתגר כפול בפריז 2024/ כתב: אייל דותן

אייל דותן

האולימפיאדה, כאירוע ספורט עולמי בעל חשיבות עצומה, תמיד הייתה במה להצגת כישרונות ספורטיביים. אך עם עלייתן של הרשתות החברתיות, הבמה הזו הפכה להיות מורכבת יותר. הספורטאים האולימפיים בפריז 2024 מוצאים את עצמם במצב שבו הם לא רק מתחרים על מדליות, אלא גם מנהלים קריירה מקבילה במרחב הדיגיטלי.

מצד אחד, הרשתות החברתיות מציעות לספורטאים הזדמנויות אדירות: חשיפה גלובלית, בניית מותג אישי, גיוס כספים, והשפעה חברתית. הם יכולים להגיע לקהל עצום ברחבי העולם, לבנות קשר ישיר עם אוהדים, ולנצל את הפופולריות שלהם כדי לקדם נושאים חברתיים חשובים.


מצד שני, הרשתות החברתיות טומנות בחובן אתגרים פסיכולוגיים רבים. הלחץ להיות פעיל ברשתות החברתיות, להתמודד עם תגובות שליליות והשוואות מתמדת, יכול להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית של הספורטאים. התחרותיות המוגברת, ההשוואות הלא מציאותיות, והצורך לשמור על תדמית מסוימת יוצרים לחץ עצום. בנוסף, חשיפה יתר ברשתות החברתיות עלולה להוביל לפגיעה בפרטיות ולהסתבכות בשערוריות.





מחקרם של לים ושות' (Lim et al., 2020) מצא כי ככל ששחקני NFL משתמשים יותר במדיה החברתית, כך הם נוטים לשחק פחות טוב. עם זאת, ישנה חשיבות רבה לאופן שבו הם משתמשים בפלטפורמה מאחר ושחקנים שהציגו ענווה וכיבדו את הקהל, נטו להצליח דווקא יותר. לכן, חשוב לספורטאים להיות מודעים להשפעה של המדיה החברתית על הביצועים שלהם ולנהל את הנוכחות שלהם ברשתות החברתיות בצורה מושכלת.


לפי ברי ושות' (Barry et al., 2022) נמצא קשר בין השימוש ברשתות החברתיות לבין משתנים פסיכולוגיים הקשורים לשלומות (Well Being) כגון: דיכאון, חרדה, שינה, בדידות ובטחון עצמי. המחקר מצא כי שימוש רב יותר ברשתות החברתיות במשך היום היה קשור באופן שלילי עם שלומות,  ובטחון עצמי. מתאם ליניארי חיובי נמצא עם רמות גבוהות של פחד לפספס (Fear of Missing Out), לחץ, חרדה ודיכאון. בעצם דיווחו המשתתפים כי הרשתות החברתיות פוגעות בהם.


בהתייחס לגורמים, מחקר שבחן את חוויות הרשתות החברתיות בקרב סטודנטים בבריטניה גילה שחרדה מוגברת קשורה בעיקר להשוואות חברתיות (השוואה של המשתמשים לחייהם של אחרים המוצגים ברשתות החברתיות, במיוחד בגרסאות אידיאליות ולא מציאותיות, מגבירה את החרדה), פחד מפספוס (FoMO), חוויות שליליות (התמודדות עם תגובות שליליות או הערות פוגעות), ודחיינות (שמוביל ללחץ וחרדה נוספים) הנגרמת מהשימוש במדיה חברתית (Zaman et al, 2023).


כמה דוגמאות מהארץ והעולם:

●        נעמי אוסקה: הטניסאית היפנית הודתה כי היא סובלת מהפרעת דיכאון חרדתית והחליטה לפרוש זמנית מהטניס כדי לטפל בבריאות הנפשית שלה. היא שיתפה את קשייה ברשתות החברתיות, מה שהוביל לשיח חשוב על המחיר שמשלמות ספורטאיות עילית.

●        סימון ביילס: המתעמלת האמריקאית, זוכת מדליות זהב רבות, פרשה באמצע משחקי טוקיו 2020 עקב סבל מ"טוויסטים" שחוותה. היא שיתפה את קשייה ברשתות החברתיות, מה שהעלה את המודעות לחשיבות הבריאות הנפשית בספורט.

●        מרקוס ראשפורד: כדורגלן אנגלי, פעיל חברתי בולט, השתמש ברשתות החברתיות כדי לקדם את המאבק ברעב בקרב ילדים. הוא יזם קמפיינים מוצלחים לגיוס תרומות למאבק ברעב.

 

גם בספורט הישראלי, הרשתות החברתיות משחקות תפקיד משמעותי. ספורטאים ישראלים רבים משתמשים ברשתות החברתיות כדי לבנות קהל אוהדים, לקדם את הקריירה שלהם ולגייס חסויות. עם זאת, הם גם חשופים לאותם אתגרים כמו ספורטאים בעולם, כמו ביקורת, השוואות והלחץ לשמור על תדמית מסוימת.


●        לי קורזיץ: השייטת הישראלית, אלופה אולימפית, משתמשת ברשתות החברתיות כדי לקדם את הספורט והחינוך בישראל. היא מעוררת השראה בקרב ילדים ונוער לעסוק בספורט ובמיוחד לאור מחלתה.

●        גל פרידמן: השייט הישראלי, זוכה מדליות, משתף את חוויותיו מהאימונים והתחרויות ברשתות החברתיות, ומעודד את עוקביו לאמץ אורח חיים בריא.

 

כדי להתמודד עם האתגרים הפסיכולוגיים הכרוכים בשימוש ברשתות החברתיות, ספורטאים יכולים לפנות לתמיכה מקצועית, להגדיר גבולות לשימוש שלהם ברשתות החברתיות, לפתח מיומנויות התמודדות עם ביקורת שלילית ולבנות קהילה תומכת. בנוסף, האיגודים הספורטיביים והוועד האולימפי הישראלי יכולים לספק לספורטאים כלים ותמיכה להתמודדות עם האתגרים הייחודיים של העידן הדיגיטלי לצד ליווי פסיכולוגי מתאים.





כפסיכולוגיים המלווים ומייעצים לספורטאים, נוכל לסייע באופן הבא:

1.      בשלב הראשון חשוב לדעת באילו רשתות חברתיות הספורטאי/ת שלנו פעילים ובאיזה אופן ותדירות - האם באופן חובבני/פנאי או באופן מקצועי במקביל לקריירה הספורטיבית. נעזור להם להבין מה המחירים והרווחים שלהם מהשימוש בהן.


2.      לאחר מכן, נעמיק איתם בכדי להבין כיצד הם חווים את השימוש ברשתות החברתיות, האם כגורם מקדם ומסייע או לחילופין כגורם מעכב ומכביד.


3.      במידה והרשתות החברתיות הינן גורם מעכב ננסה להבין מה גורם לכך ומתן מענה לצרכים השונים: לדוגמא,

·         במידה והרשתות החברתיות "גוזלות" זמן רב מידי עבור הספורטאי והוא מתקשה להפסיק, נבנה יחד איתו מסגרת זמנים ונדריך כיצד לבצע תעדוף משימות למול משימות אחרות שנדרש לעשות תוך הגבלת הזמן ברשתות החברתיות לכמות המינימאלית הנדרשת (ניהול יומן שימוש ברשתות). כמו כן, נוכל לבחון יחד אילו תכנים נכון שיכנס אליהם ואילו עדיף שימעיט.


·         יתכן והרשתות החברתיות פוגעות ב"ערך העצמי" של הספורטאי/ת, ועל כן, נעבוד על תחושת הביטחון והמסוגלות העצמית דרך התמקדות בחוזקות של הספורטאי/ת (במכלול חייו/ה) וכן נסייע לעשות הבחנה והפרדה בין "מי שאני" לבין "איך האחרים" ברשתות החברתיות רואים אותי (בהקבלה לקבלת ביקורת מהמאמן). זאת תוך ראייה ביקורתית על התגובות שכן הן מתייחסות לחלק אחד בזהות שלי – "אני הוירטואלי". נוכל להיעזר בטכניקות מעולם הCBT לשינוי עיוותי חשיבה המתעוררים כתוצאה מהשימוש ברשתות וביסוס חשיבה רציונאלית ותואמת יותר.


·         אם נראה כי השימוש ברשתות החברתיות מעורר חרדה ולחץ, נוכל ללמד טכניקות ויסות רגשי כמו נשימות והרפיית שרירים בכל פעם שהספורטאי/ת נדרש/ת לשימוש ברשתות החברתיות כמעין "הכנה מנטאלית" לקראת השימוש והפחתת התחושות הקשות הנלוות והגדלת היכולת להכיל את הביקורות והתגובות השונות.


4.      חשוב לזכור כי השימוש ברשתות החברתיות הפך להיות חלק אינטגרלי בחיי כל אחד ואחת מאיתנו, על כן, לא נוכל "למנוע" מהם להשתמש בהן אך כן נוכל לסייע להם לנהל את השימוש ברשתות ולהפחית את ההשפעה השלילית שלהם תוך חיזוק היכולת שלהם להתמודדות עם האתגרים השונים בדומה ליכולת שלהם להתמודד עם האתגרים שחווים בתוך המסגרת הספורטיבית.


לסיכום, הרשתות החברתיות הן כלי רב עוצמה שיכול לשמש את הספורטאים האולימפיים לקידום הקריירה שלהם. עם זאת, חשוב להיות מודעים להשפעות הפסיכולוגיות השליליות של הרשתות החברתיות ולנקוט בצעדים כדי למזער אותן.


1.      Christopher T. Barry ,Kelli Moran-Miller ,Hannah F. Levy , &Tiffany Gray, (2022). Social media engagement, perceptions of social media costs and benefits, and well-being in college student-athletes. Journal of American College Health.

2.      Lim, J. H., Donovan, L. A., Kaufman, P., & Ishida, C. (2020). Professional athletes’ social media use and player performance: Evidence from the national football league. International Journal of Sport Communication14(1), 33-59.‏

Zaman, J, Eisingerich, A, Selim, R (2023). Exploring the Impact of Social Media on Anxiety Among University Students in the United Kingdom: Qualitative Study. JMIR Formative Research

37 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page