מחקר התערבות - חמלה עצמית בקרב ספורטאיות. כתב: רמי ורדי

Applying self-compassion in sport: An intervention with women athletes

א. מטרת המחקר:

מטרת המחקר היא לחקור את ההשפעות של התערבות המבוססת חמלה עצמית על מצבים קוגניטיביים שליליים ועל רמות החמלה העצמית בקרב ספורטאיות בקבוצות ספורט. המחקר בחן האם התערבויות מבוססות חמלה עצמית עשויות לסייע בצמצום הביקורת העצמית, התבוננות עצמית שלילית ולחץ נפשי הנובע מטעויות. 

ב. מידע רקע:

חמלה עצמית היא גישה המשלבת קבלה עצמית בזמנים קשים, והיא כוללת שלושה מרכיבים עיקריים: טוב לב עצמי (self-kindness), אנושיות משותפת (common humanity) וקשיבות (Mindfulness). מחקרים מצביעים על כך שחמלה עצמית קשורה לתוצאות חיוביות רבות כגון סיפוק מהחיים, אושר ורגשות חיוביים, כמו גם הפחתה בביקורת עצמית, דיכאון וחרדה. המחקר הנוכחי מתבסס על מחקרים אלו ומנסה לבדוק את יעילות התערבות מבוססת חמלה עצמית בתחום הספורט.

ג. שיטה:

המחקר נערך על כ-60 ספורטאיות בקבוצות ספורט באוניברסיטאות במערב קנדה, שחולקו אקראית לשתי קבוצות: קבוצת התערבות חמלה עצמית (n=29) וקבוצת ביקורת (n=22) . ההתערבות כללה מפגש פסיכו-חינוכי ומטלות כתיבה שבוצעו במשך שבעה ימים. המשתתפות מילאו שאלונים להערכת חמלה עצמית, ביקורת עצמית, התבוננות שלילית ודאגה מטעויות לפני ההתערבות, שבוע לאחר ההתערבות וחודש לאחר ההתערבות.

שאלונים:

• חמלה עצמית נמדדה באמצעות סולם חמלה עצמית. 

• ביקורת עצמית נמדדה באמצעות שאלון המותאם למדידת מחשבות ביקורתיות בהקשר ספורטיבי.

• התבוננות שלילית נמדדה באמצעות שלוש שאלות מותאמות ממחקר קודם.

• דאגה מטעויות נמדדה באמצעות תת-הסולם דאגה מטעויות מתוך סולם המולטי-פרפקציוניזם בספורט. 

ד. ממצאים מרכזיים:

התערבות חמלה עצמית הובילה לרמות גבוהות יותר של חמלה עצמית ורמות נמוכות של ביקורת עצמית, התבוננות שלילית ודאגה מטעויות בהשוואה לקבוצת הביקורת. הממצאים מצביעים על כך שחמלה עצמית משמשת ככלי יעיל להפחתת ההשפעות השליליות של ביקורת עצמית גבוהה ומחשבות שליליות. השיפור בחמלה עצמית סייע למשתתפות להתמקד בפיתוח גישה חיובית ומקבלת יותר כלפי עצמן, מה שתרם לשיפור ברווחתן הנפשית ולתחושת הביטחון העצמי שלהן.

נמצא כי רמות החמלה העצמית נשמרו גם לאחר סיום ההתערבות, כאשר המשתתפות בקבוצת ההתערבות דיווחו על שימוש גבוה בכישורי חמלה עצמית שלמדו במהלך ההתערבות. זה מצביע על כך כי ייתכן והכישורים הנלמדים בתוכנית ההתערבות היו משמעותיים וברי קיימא, וסייעו למשתתפות להתמודד עם מצבים מאתגרים בצורה בריאה יותר גם לאחר סיום ההתערבות. המשמעות של ממצאים אלו היא שהטמעת כישורי חמלה עצמית יכולה להיות חלק חשוב בתוכניות לשיפור רווחתם הנפשית של ספורטאים, תוך הבטחת היכולת להמשיך להשתמש בכישורים אלו בצורה עצמאית גם בעתיד.

ה. סיכום:

המחקר מצביע על כך שהתערבות המבוססת על חמלה עצמית יכולה להיות כלי יעיל לניהול ביקורת עצמית, התבוננות שלילית ודאגה מטעויות בקרב ספורטאיות. התערבות זו עשויה לסייע בשיפור הרגשות וההתנהגויות במצבי לחץ ותחרות במסגרות ספורטיביות. הממצאים תומכים בצורך להמשיך ולחקור את היישום של חמלה עצמית בספורט ואת האופן שבו ניתן לשלב את העקרונות הללו בייעוץ לספורטאים.

המלצות מעשיות:

• הפחתת ביקורת עצמית:  עודדו ספורטאים לזהות ולמתן את הביקורת העצמית שלהם על ידי תרגולי מיינדפולנס וטכניקות הרפיה. תמכו בהם בפיתוח גישה חיובית ומקבלת כלפי עצמם גם במצבים של טעויות ולחץ.

• פיתוח כישורי התבוננות חיובית: למדו את הספורטאים לזהות ולהתמודד עם מחשבות שליליות באמצעות טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות. עזרו להם להתרכז בהיבטים חיוביים של הביצועים שלהם ולראות את הקשיים כחלק מתהליך הלמידה והצמיחה.