התפוח הגדול עם התואר הגדול

כתב: עומר צרפתי

גמר ה-NBA האחרון ייחקק בספרי ההיסטוריה מסיבות רבות; בין אם זו סן אנטוניו ספרס שהגיעה למעמד לראשונה בעידן שאחרי גרג פופוביץ' וטים דאנקן, עם הופעת בכורה של ויקטור וומבניאמה על הבמה הגדולה מכולן. בין אם זו ההעפלה ההיסטורית של הניו יורק ניקס לגמר אחרי למעלה משני עשורים של המתנה (נושא שעליו הרחבתי במאמר נפרד בתחילת הסדרה), או אולי זו בכלל האליפות המדהימה של הניקס ששברה בצורת של 50 שנה והרעידה את מנהטן באוהדים נסערים.

בסקירה הזו, אני רוצה להתמקד בהיסטוריה מסוג אחר: הקאמבקים של הניקס. ניו יורק חזרה מפיגור דו-ספרתי בכל חמשת משחקי הגמר, כאשר השיא הגיע במשחק 4, כשהם מחקו פיגור בלתי נתפס של 29 נקודות ורשמו את הקאמבק הגדול בתולדות גמר ה-NBA עם ניצחון דרמטי 107:106. במשחק 5 המכריע, הקבוצה סירבה להישבר שוב והתגברה על פיגור מוקדם של 16 נקודות, כשהיא נישאת על גבו של ג'יילן ברונסון שהתפוצץ עם 45 נקודות (שיא מועדון בגמר). הם השלימו את המהפך בדרך לניצחון 94:90 ולאליפות היסטורית אחרי 50 שנות בצורת. המהפכים שהניקס ביצעו בסדרה הזו לא היו רק רגעי שיא מורטי עצבים שהקפיצו את הדופק לאוהדים, אלא ציוני דרך היסטוריים שמעידים על חוסן מנטלי כמעט לא הגיוני.

איך הם עשו את זה?כששאלו את כוכבי הסדרה כמו ג'יילן ברונסון, או ג'י אנונובי ואת המאמן מייק בראון על המהפכים האלו ועל המשחקים הבאים, התשובה שלהם הייתה אחידה: הראש שלהם נמצא אך ורק במשחק הבא. הם סירבו להתרגש מהסיטואציה הנוכחית, בין אם היו בפיגור עצום או לאחר ניצחון אדיר. ברונסון עצמו זיקק את זה כשאמר שהם משתדלים להתרכז ב-"Next Play Mentality" (מנטליות המהלך הבא).

"מנטליות המהלך הבא" הינה מיומנות שקודמה על ידי מאמני עילית כמו מייק ששבסקי ("קואץ' קיי"), ומתמקדת בלשחרר באופן מיידי את העבר, בין אם מדובר בטעות נוראית או בהצלחה אדירה, ולהתמקד מחדש לחלוטין בהווה. פיתוח של הלך הרוח הזה מעביר את המיקוד שלך מהעבר, שאינו בשליטתך, אל ההווה שבו ניתן לפעול. זה שומר על האנרגיה ועל קור הרוח שלך שלמים, והופך אותך לסתגלן ומקורקע (Purpose Soul Athletics, 2025 .) .

הביטוי הוויזואלי והמפורסם ביותר למנטליות הזו שייך ללא ספק לקובי בראיינט. במהלך סדרת הגמר של 2009, כשהלייקרס הובילו 0-2 בסדרה, בראיינט ישב במסיבת העיתונאים בפנים חתומות לחלוטין. כשנשאל על ידי עיתונאי מדוע הוא לא נראה שמח, התשובה שלו הייתה קצרה וסיפקה הצצה מבריקה לתוך המוח של ספורטאי עילית: "על מה יש לשמוח? העבודה לא נגמרה" ("Job's not finished"). הרגע הזה מדגים הלכה למעשה את ה-"Next Play Mentality"

Kobe Bryant Exclaims the jobs not finished - Post-game Sound from Game 2 of the 2009 NBA Finals

היתרונות המרכזיים:

●      התאוששות מהירה יותר: הגישה עוצרת טעות בודדת (כמו זריקה שהוחטאה או מצגת עבודה שהשתבשה) מלהצטבר לשרשרת של החלטות גרועות. (Festa, 2016)

●      מניעת שאננות: השיטה מבטיחה שאתה לא נח על זרי הדפנה או שוקע בהצלחות העבר.

●      ויסות רגשי: הלך הרוח הזה מונע ממך לעלות גבוה מדי או לרדת נמוך מדי, תוך שמירה על חשיבה "ניטרלית".

החיבור בין "מנטליות המהלך הבא" לבין הגישה של ACT (טיפול בקבלה ומחויבות) מסמן את עליית "הגל השלישי" בפסיכולוגיית הספורט. ACT דוגלת במיינדפולנס וקבלה: במקום להילחם במחשבות טורדניות או בטעויות עבר, הספורטאי לומד לקבל את נוכחותן מבלי להזדהות איתן או לתת להן לנהל את שפת הגוף שלו. עקרון הליבה הוא לחיות את ההווה, "לנרמל" את הקושי ולאפשר לו לחלוף, תוך התמקדות מלאה במשימה הנוכחית.

בתחום פסיכולוגית הספורט, העדויות המחקריות לגישה זו (לעיתים תחת המונח MAC, אימון מיינדפולנס-קבלה-מחויבות) הולכות ומצטברות. מחקרים מראים כי תוכניות מבוססות קבלה משפרות ויסות רגשי, ביטחון עצמי תחת לחץ ומדדי ביצוע (Josefsson et al., 2019). כמו כן,  סקירה שיטתית של 66 מחקרים הצביעה על אפקטים חיוביים בביצועים, בזרימה (Flow) ובהפחתת חרדת תחרות (Noetel et al., 2017). בהקשר ספציפי של כדורסל, ניסויים קליניים הדגימו כי אימון מבוסס קבלה הוביל לשיפור בביצועים ולהפחתה בהימנעות מחוויית החרדה, ומחקרים נוספים הראו שיפור בנתוני קליעה (שלשות ועונשין) בקרב כדורסלנים לאחר התערבות ממוקדת מיינדפולנס (Wang et al., 2023).

למעשה, "מנטליות המהלך הבא" היא יישום פרקטי ונגיש של עקרונות ה-ACT. היא מתפקדת כ"קופירייטינג" פסיכולוגי גאוני; סלוגן קצר, חד ובלתי נשכח שהופך תיאוריה אקדמית לכלי עבודה בשטח. זהו חיבור מושלם בין פסיכולוגיה מודרנית לבין הדרישות של הספורט המקצועני: לקחת מושגים של קבלה והווה ולהפוך אותם לפעולה אקטיבית, מהירה וממוקדת, שמנטרלת רעשים ושומרת על השחקן דרוך למה שבאמת קורה על הפרקט.

איך לתרגל את זה?

אפשר לאמן את השריר המנטלי הזה באמצעות מודל ONTO.מודל ONTO הוא כלי יישומי שמטרתו לסייע לספורטאים להתאושש במהירות מטעויות, להחזיר את הקשב לרגע הנוכחי ולהתמקד במשימה הבאה. אף שהמודל עצמו אינו מתואר בספרות המחקרית, עקרונותיו עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקר בתחום החוסן המנטלי (Gucciardi, 2009).החוקרים מצאו כי תוכניות לאימון מיומנויות פסיכולוגיות (PST) הובילו לשיפור במדדים של חוסן מנטלי, חוסן נפשי (resilience) וחוויית זרימה (flow), בהשוואה לקבוצת ביקורת. לפיכך, ניתן לראות ב־ONTO יישום מעשי של עקרונות הנתמכים בספרות המדעית, המתרגם אותם לרצף פעולות פשוט לביצוע במהלך תחרות (Purpose Soul Athletics, 2025) . 

לפעמים, כאנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה ובפרט בפסיכולוגיית ספורט, האתגר הגדול ביותר הוא לקחת תיאוריות מורכבות ולהפוך אותן לכלים יישומיים עבור מי שנמצא בשטח. "מנטליות המהלך הבא" היא בדיוק הגשר הזה: היא מאפשרת לנו להנגיש את עקרונות ה-ACT והמיינדפולנס ולהפוך אותן לשפה משותפת ומובנת עבור ספורטאים. השימוש בטכניקה הזו, כפי שראינו בדרכם של הניקס לאליפות, הופך את המושגים הפסיכולוגיים לכלי עבודה שמאפשר לספורטאים להתמודד עם רגעי לחץ קיצוניים, לשחרר את טעויות העבר ולהישאר ממוקדים אך ורק במשימה שלפניהם. בסופו של יום, זהו היופי שבפסיכולוגיית ספורט יישומית, היכולת לקחת תיאוריה עמוקה ולהשריש אותה דרך אימון ותרגול פסיכולוגי שיטתי לכלי שמסייע לנצח משחקים.