רוטינות כמערכת תמיכה לילדים ונוער עם הפרעת קשב/ דנה וינטר

ספורטאים אולימפיים מקפידים על ביצוע פעולות שגרתיות מחושבות בקפידה לפני התחרויות. רוטינות אלו אינן מקריות, אלא מהוות חלק אינטגרלי ממערכת המאפשרת להם להגיע לשיא יכולתם. באופן דומה, ילדים ונוער עם הפרעת קשב (ADHD: Attention Deficit Hyperactivity Disorder) זקוקים לרוטינות מובנות כדי לתפקד ביעילות.

רוטינות מהוות יותר מאשר פעולות הנעשות מדי יום. הן מספקות מסגרת בטוחה המאפשרת מיקוד, הפחתת חרדה ופיתוח עצמאות. כאשר רוטינות מהוות מערכת תמיכה יומיומית, הן יוצרות תחושת שליטה וסדר. זה חיוני עבור ילדים עם הפרעת קשב, המתמודדים עם קושי בהתמצאות בסביבה לא מובנית.

במחקר שעקב אחר 371 ילדים עם הפרעת קשב, נמצא קשר ישיר בין קיום רוטינות ביתיות קבועות לבין שלושה תחומים מרכזיים: ירידה משמעותית בבעיות התנהגות, שיפור בשיתוף הפעולה המשפחתי, וחיזוק הקשרים החברתיים והמשפחתיים.

במחקר נוסף הכולל 300 משפחות, נמצא כי רוטינות משפיעות הן באופן ישיר על התנהגות הילדים והן באופן עקיף, באמצעות הפחתת הנזק הנגרם מלחץ הורי על התנהגות הילד. ממצא מעניין במיוחד הראה כי רוטינות היו יעילות יותר מטכניקות הורות מסורתיות (כגון שיחות חיזוק או ענישות) בהפחתת בעיות התנהגות.

מחקר ישראלי נוסף גילה כי 37% מהשיפור בתפקוד ילדים עם הפרעת קשב נבע מפיתוח מיומנויות ארגון, ולא מהרוטינה עצמה. המחקרים מצביעים על כך שהילדים השתפרו לא עקב הפחתה בהיפראקטיביות אלא עקב רכישת אסטרטגיות קונקרטיות: תכנון רצף פעולות, זכירת המשימה הבאה, התמודדות עם הפרעות וויסות תסכול במצבים בלתי צפויים.

ארבעה סוגי רוטינות מרכזיים

1.     רוטינות לימודיות

רוטינות לימודיות מהוות את המפתח להצלחה אקדמית. במקום התמודדות יומיומית עם שיעורי בית, ילד הפועל לפי רוטינה מובנית יודע בדיוק: מתי הוא מתיישב לעבוד (באותה שעה ובאותו מקום), כיצד הוא מארגן את המשימות (לפי סדר קושי עולה או יורד), ומה מתרחש לאחר סיום המשימות (זמן פנוי מתוכנן כתגמול).

רוטינות אלו מפחיתות את "הרעש הקוגניטיבי" ומאפשרות לילד להתמקד בלמידה עצמה, במקום התמודדות עם שאלות של "מה לעשות עכשיו?"

2.     רוטינות ביתיות

רוטינות ביתיות בונות עצמאות ואחריות. כאשר ילד יודע שתפקידו לסדר את השולחן לפני ארוחת הערב, מדי יום ללא יוצא מן הכלל, הוא מפתח שלושה מרכיבים מרכזיים: תחושת מסוגלות ("אני יכול לעשות דברים בעצמי"), מודעות חברתית ("התרומה שלי חשובה למשפחה"), וכישורי ארגון (רצף פעולות ותכנון זמן).

כל הצלחה קטנה בביצוע משימה ביתית בונה את הביטחון העצמי הדרוש לילדים עם הפרעת קשב.

3.      רוטינות רגיעה

רוטינת לילה מובנית משמשת כגשר בטוח בין יום פעיל למנוחה. היא כוללת: צחצוח שיניים בסדר קבוע, 15 דקות קריאה שקטה, האזנה למוזיקה מרגיעה או מדיטציה או נשימה מודעת, וכיבוי הדרגתי של האורות.

עבור ילדים המתמודדים עם היפראקטיביות וקושי בוויסות, רוטינות אלו מספקות את האותות הגופניים והנפשיים הדרושים למעבר למצב רגוע.

4.     רוטינות משמעת

כאשר התגובות להתנהגויות שונות הן צפויות ועקביות, הילד לומד שלושה עקרונות יסוד: מה מצופה ממנו, מהן ההשלכות של בחירותיו, ושהעולם הוא מקום הגיוני שניתן לנווט בו. רוטינות משמעת יעילות הן כאלה המשלבות מבנה ברור עם חמימות וגמישות, ומתמקדות בלמידה ולא בעונש.

עקביות זו מפחיתה חרדה ומאפשרת לילד להתמקד בפיתוח כישורים במקום ניסיון להבין "חוקי משחק" משתנים.

יישום רוטינות אפקטיביות כולל שלושה שלבים מרכזיים:

1. התחלה הדרגתית: בחירת תחום אחד שבו הילד מתקשה במיוחד והתמקדות בו.

2. תכנון משותף: שיתוף הילד בבניית הרוטינה כדי להגביר מוטיבציה והיענות.

3. התמדה: רוטינה חדשה דורשת לפחות 21 ימים להפוך להרגל.

4. 
   

אין פתרון אחד המתאים לכולם. הגישה לרוטינות חייבת להיות מותאמת אישית לפרופיל הייחודי של כל ילד. רוטינות הן כלי התפתחותי גמיש, הדורש עדכון והתאמה ככל שהילד גדל ומשתנה.

רוטינות מהוות יותר מכלי טיפולי; הן דרך חיים המעניקה לילדים עם הפרעת קשב את היציבות והביטחון הדרושים להם. בעולם הנתפס לעיתים כאוטי ובלתי צפוי, רוטינות מספקות מפת דרכים ברורה המאפשרת התמקדות במטרות מרכזיות: גדילה, למידה והצלחה.

איכות הרוטינות חשובה יותר מקיומן. רוטינות משמעת נוקשות מדי עלולות להחמיר תסמינים. הגמישות מהווה את המפתח; עבור מוח עם ADHD המשתוקק לחדשנות, רוטינות נוקשות מדי עלולות להיחוות כמגבילות ומשעממות.

מבחינת מגבלות המחקרים יש לציין כי כל המחקרים הראו קשרים אך לא הוכיחו שרוטינות גורמות לשיפור. דרושים מחקרי התערבות מבוקרים כדי להוכיח קשר סיבתי. המחקרים התמקדו במדגמים ספציפיים (קליניים, משפחות דו-הוריות) ויש צורך להרחיב לאוכלוסיות מגוונות יותר. רוב המחקרים בדקו השפעות קצרות טווח, ודרושים מעקבים של שנים כדי לקבוע אם היתרונות נשמרים לטווח הארוך.

ביבליוגרפיה

Harris, A. N., Stoppelbein, L., Greening, L., Becker, S. P., Luebbe, A., & Fite, P. (2014). Child routines and parental adjustment as correlates of internalizing and externalizing symptoms in children diagnosed with ADHD. Child Psychiatry & Human Development, 45(2), 243-253. https://doi.org/10.1007/s10578-013-0396-4

McRae, E., Stoppelbein, L., O'Kelley, S., Fite, P., & Smith, S. (2020). Comorbid internalizing and externalizing symptoms among children with ADHD: The influence of parental distress, parenting practices, and child routines. Child Psychiatry & Human Development, 51(5), 813-826. https://doi.org/10.1007/s10578-020-01019-z

Bar-Shalita, T., Vatine, J. J., Seltzer, Z., & Parush, S. (2023). Children with ADHD symptomatology: Does POET improve their daily routine management? International Journal of Environmental Research and Public Health, 20(12), 6097. https://doi.org/10.3390/ijerph20126097