כתב: ניב זילברשטיין יש סדרות שבהן התוצאה הסופית לא מספרת את כל הסיפור. על הנייר, 4–1 לניקס נשמע כמו סדרה די חד־צדדית. אבל בפועל, הסדרה הזו הייתה הרבה יותר צמודה ומורכבת. במשך רוב דקות הסדרה, סאן אנטוניו הייתה זו שהובילה. היא פתחה טוב משחקים, שלטה בקצב לפרקים ארוכים, ונראתה לא פעם כמו הקבוצה שמחזיקה את המשחק בידיים. ועדיין, פעם אחר פעם, ניו יורק הצליחה לחזור. זה אולי הסיפור המנטלי המרכזי של הסדרה - סאן אנטוניו ידעה להוביל, אבל הניקס ידעו לא לוותר. גם כשהם היו בפיגור, גם כשהמשחק נראה הולך...