top of page

הפסיכולוג לא בא להציל את המשחק

לפני 6 ימים
זמן קריאה 4 דקות

מיתוסים על הפסיכולוג בתחום הספורט (המכונה ע"י ספורטאים ״פסיכולוג ספורט״) הצורך בתהליך והאחוז האחד שעשוי לעשות את ההבדל

מאת ד״ר לאל גרשגורן ורועי יבלוצ׳ניק

"הכול בראש", "השחקנים צריכים שיחת מוטיבציה", "צריך להביא פסיכולוג שירים את הקבוצה".

אלו משפטים שאנחנו שומעים לא מעט בעולם הספורט. לפעמים אחרי סדרת הפסדים, לפעמים לפני משחק מכריע ולפעמים כאשר קבוצה פשוט לא מצליחה להביא לידי ביטוי את היכולות שלה.

מאחורי המשפטים האלה מסתתרת ציפייה בעייתית: שהפסיכולוג יגיע, יאמר כמה מילים נכונות, ישנה את החשיבה של השחקנים והבעיה תיפתר.

אלא שפסיכולוגיית ספורט אינה קסם, וליווי פסיכולוגי אינו שיחת מוטיבציה.

בין התרגשות רגעית לשינוי אמיתי

אין ספק שלמילים יש כוח. שיחה טובה יכולה לעורר השראה, לחזק ביטחון ולעזור לספורטאי או לקבוצה ברגע של משבר. גם המחקר מכיר בכך: גונזלס ועמיתיו (Gonzalez et al., 2011) מצאו ששיחת מוטיבציה מצולמת הגבירה את תחושת ההשראה של שחקני פוטבול, אך לא חוללה שינוי במדדי המוטיבציה שנבדקו.

במילים אחרות, אפשר להדליק ניצוץ, אבל ניצוץ אינו בהכרח שינוי מתמשך.

אפשר לתת לשחקן טיפים כיצד להירגע לפני זריקת עונשין, אבל האם יידע ליישם אותם בפועל? האם יצליח לווסת את עצמו ברגע המכריע, וגם אחרי שלוש החטאות רצופות? אפשר לדבר עם קבוצה על תקשורת, אבל האם היא תצליח לשמור עליה גם בפיגור, תחת עייפות ולחץ?

כאן בדיוק נמצא ההבדל בין התערבות נקודתית לבין ליווי פסיכולוגי שיטתי.

גם את הראש צריך לאמן

אחד המודלים שממחישים זאת הוא מודל LMA (למידה, התאמה, יישום), שפיתחו פרופ' בוריס בלומנשטיין וד"ר איריס אורבך (Blumenstein & Orbach, 2018).

המודל מתאר שלושה שלבים בתהליך רכישת מיומנויות מנטליות והעברתן לביצוע:

  • ‏Learning - למידה: תחילה לומדים את המיומנות בסביבה מבוקרת יחסית. זו יכולה להיות נשימה, דיבור עצמי, שליטה בקשב או ויסות רגשי.

  • ‏Modification - התאמה: בהמשך מתרגלים את אותה מיומנות בתנאים מורכבים יותר המותאמים לענף הספורט הספציפי, עם הסחות דעת, דרישות ביצוע ולחץ הולך וגובר, בקליניקה ומחוצה לה.

  • ‏Application - יישום: לבסוף משלבים את המיומנות בתנאי אימון ותחרות המדמים ככל האפשר את המציאות שבה הספורטאי נדרש לתפקד.

הרעיון המרכזי פשוט: לא מספיק לדעת מה צריך לעשות. צריך ללמוד ולתרגל את הביצוע בהדרגה, עד שהמיומנות מחזיקה גם כשהמצב נעשה קשה.

המודל המקורי מתמקד בעיקר במיומנויות פסיכולוגיות בענפי ספורט יחידניים, אך אפשר להתאים אותו גם לענפי ספורט קבוצתיים ולתהליכים קבוצתיים. גם כאן נדרש מסלול הדרגתי, מלמידה, דרך התאמה ועד יישום, שמסתיים במצבי אימון שבהם השחקנים מתרגלים את ההתנהגות הרצויה תחת עומס ובתנאים המדמים את המציאות.

וזה דורש זמן, חזרתיות ובעיקר שיתוף פעולה עם המאמן.

הפסיכולוג הוא לא מערכת שלמה

בעבודה פרטנית, הפסיכולוג והספורטאי יכולים לתרגל מיומנויות ולבחון את יישומן לאורך זמן. בעבודה קבוצתית התמונה מורכבת יותר.

הפסיכולוג יכול לעבוד על תקשורת, אבל אם המאמן אינו מחזק את אותה שפה באימון, יהיה קשה להטמיע אותה. הפסיכולוג יכול לעזור לשחקנים להתמודד עם טעויות, אבל אם סביבת האימון מענישה באופן קבוע על כל טעות, המסר עלול ללכת לאיבוד.

מחקרים על עבודה בין-מקצועית בספורט מדגישים את חשיבות שיתוף הפעולה, הגדרת התפקידים והתרבות הארגונית (Burns & Collins, 2023). גם סקירה שיטתית של וונג ועמיתיו (Wang et al., 2025) זיהתה את תמיכת המאמן וחברי הקבוצה כגורם המסייע ליישום התערבויות פסיכולוגיות.

לכן, פסיכולוג בתחום הספורט אינו יכול להיות האחראי הבלעדי למנטליות של הקבוצה. האחריות צריכה להיות משותפת לצוות המקצועי ולהנהלת המועדון.

וכאן אני מזהה אתגר, במיוחד בחלק מהמסגרות בספורט הישראלי: אנחנו רוצים תוצאות מיידיות, אבל לא תמיד מוכנים להקדיש לתהליך את הזמן והמשאבים הנדרשים.

"הפסיכולוג ישב ביציע. איך הוא עזר?"

אחת השאלות שעולות לעיתים היא מה בעצם עושה הפסיכולוג בזמן משחק.

בעיניי, זו אינה שאלה של מיקום, אלא של תפקיד.

אם הפסיכולוג אמור לסייע למאמן, לייעץ ולשמש עבורו נקודת מבט נוספת, יש היגיון בנוכחות קרובה שלו. אם תפקידו לסייע לשחקנים בוויסות, בהתמודדות עם טעויות או בהכנה לכניסה מחודשת למשחק, ייתכן שדווקא ישיבה בקצה הספסל, במקום המאפשר שיחה קצרה, תהיה מועילה יותר.

ובמקרים אחרים, תצפית מהיציע יכולה לספק מידע חשוב על דינמיקה קבוצתית ודפוסי תגובה.

אין מיקום אחד נכון לכולם. השאלה היא איזו מטרה מקצועית הוגדרה מראש, למי הפסיכולוג אמור לסייע ומה מאפשרים תנאי המשחק.

חשוב לא פחות לזכור שהעבודה המשמעותית אינה מתחילה עם שריקת הפתיחה. במשחק אנחנו פעמים רבות בוחנים כיצד מיומנויות שתורגלו באימונים באות לידי ביטוי ברגע האמת.

את העבודה המנטלית לא תמיד רואים

כשמאמן כושר עובד עם שחקן, אפשר למדוד שיפור במהירות או בכוח. כשהפיזיותרפיסט מלווה תהליך שיקום, אפשר לעקוב אחר טווחי תנועה וחזרה לתפקוד.

גם בליווי פסיכולוגי אפשר ורצוי למדוד התקדמות, אבל לא תמיד היא גלויה לעין.

לפעמים השינוי הוא שחקן שחוזר לריכוז מהר יותר אחרי טעות. לפעמים זו קבוצה שממשיכה לתקשר גם בפיגור. לפעמים זה שחקן ספסל שמצליח לשמור על מוכנות, או מאמן שמגיב אחרת ברגע משבר.

אלה שינויים קטנים, שלא בהכרח נראים בסטטיסטיקה של המשחק, אך הם עשויים להשפיע על איכות הביצוע לאורך זמן.

לפעמים כל מה שצריך הוא אחוז אחד

אני לא חושב שפסיכולוג בתחום הספורט יכול להבטיח ניצחונות. למעשה, גם המחקר על התערבויות פסיכולוגיות לשיפור ביצועים מציג תמונה מורכבת, עם ממצאים מעודדים לצד מגבלות מתודולוגיות משמעותיות (Reinebo et al., 2024).

אבל אני כן מאמין שאנחנו יכולים לעזור לספורטאי או לקבוצה להשתפר, לפעמים אפילו באחוז אחד בלבד.

חשוב לדייק: ה"אחוז האחד" אינו נתון מדעי ואינו מדד לתרומה של הפסיכולוג. זהו דימוי, שנועד להמחיש שבספורט תחרותי גם הבדל קטן בתפקוד עשוי להכריע.

עוד החלטה טובה, התאוששות מהירה יותר מטעות, שמירה על ריכוז ברגע קריטי או תקשורת טובה יותר במהלך הגנה אחת.

לפעמים זה ההבדל שבין ניצחון להפסד.

התפקיד שלנו אינו להציל את המשחק במשפט אחד. התפקיד שלנו הוא לעזור לספורטאים ולמאמנים לפתח יכולות שיעמדו לרשותם כשהמשפטים כבר לא מספיקים.

ולשם כך צריך לא רק פסיכולוג טוב, אלא גם מערכת שמבינה ששינוי אמיתי דורש זמן, שיטה, תרגול וסבלנות.

מקורות

Blumenstein, B., & Orbach, I. (2018). Periodization of psychological preparation within the training process. International Journal of Sport and Exercise Psychology. https://doi.org/10.1080/1612197X.2018.1478872

Burns & Collins (2023). Interdisciplinary practice in performance sport: A scoping review of evidence of collaboration. European Journal of Sport Science.

Gonzalez, Metzler & Newton (2011). The Influence of a Simulated 'Pep Talk' on Athlete Inspiration, Situational Motivation, and Emotion. International Journal of Sports Science & Coaching.

Reinebo et al. (2024). Effects of Psychological Interventions to Enhance Athletic Performance: A Systematic Review and Meta-Analysis. Sports Medicine.

Wang et al. (2025). Psychological Interventions to Improve Elite Athlete Mental Wellbeing: A Systematic Review and Meta-analysis. Sports Medicine.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

תגובות


bottom of page