התערבות קוגניטיבית-התנהגותית קצרת מועד בטניס. כתבה: מורן מגידש

Moffat, Z. L., & McCarthy, P. (2023). Serving a brief-contact cognitive behavior therapy intervention in youth tennis using a single-case design. Case Studies in Sport and Exercise Psychology, 7(1), 33-42. https://doi.org/10.1123/cssep.2022-0029

במאמר זה מתוארת התערבות פסיכולוגית מבוססת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) קצר מועד, שנועדה לשפר את אחוזי ההגשה הראשונה בקרב שחקני טניס נוער תת-עילית בגילאי 14–16 (4 משתתפים, 3 בנים ובת אחת). ההתערבות כללה שילוב של פסיכואדיוקציה, תרגול מעשי במגרש ויישום תחרותי של טכניקת נשימה סרעפתית כחלק מרוטינה מנטלית לפני ההגשה.

מה כללה ההתערבות?

1. פסיכואדיוקציה (Off-Court Psychoeducation):

המפגש הראשון התקיים מחוץ למגרש וכלל הסבר תיאורטי והתנסות חווייתית בטכניקת נשימה סרעפתית, המסייעת בהפחתת חרדה ושיפור הריכוז. ההסבר הועבר בשפה מותאמת לגיל המשתתפים וכלל דימויים מוחשיים (כמו תרגילי “ג'לי-בֶּלִי” וניפוח בלונים). 

בתרגול הנשימה, הדגש היה על נשיפה ארוכה מהשאיפה, להשגת אפקט של ויסות הרגעה.

כל ספורטאי קיבל דף תרגול אישי שכלל הסבר, תזכורות מילוליות וגרפיות, ואפשרות לרפלקציה עצמית, להמשך אימון עצמי.

2. יישום במגרש (On-Court Integration):

בשלב השני, התקיימה סדנה מעשית במגרש שכללה תרגול של נשימה סרעפתית כחלק מהרוטינה לפני ההגשה, תוך התאמה אישית לסגנון ולצרכים של כל שחקן. הדגש היה על שמירה על פשטות, חזרתיות והפנמה הדרגתית של הכלי לתוך ההתנהגות הטבעית במשחק.

3. יישום תחרותי והסרה מבוקרת (Implementation & Withdrawal):

כאשר הספורטאים הרגישו ביטחון בשימוש בטכניקה, הם החלו ליישם אותה במהלך משחקים תחרותיים. בהמשך, כחלק ממבנה מחקר מסוג מקרה יחיד A-B-A (הכנה-התערבות-הסרה), המשתתפים נתבקשו לא לבצע שימוש בנשימה סרעפתית כפי שלמדו, במהלך משחקי אימון. שלב זה נעשה תוך שיח פתוח, אתי, ושיתוף מלא עם המשתתפים, כדי להעריך את ההשפעה האמיתית של ההתערבות.

ממצאים עיקריים:

נמצאה עלייה מובהקת סטטיסטית של 3.91% באחוזי ההגשה הראשונה לאחר ההתערבות.

השיפור לא נשמר במלואו בשלב "ההסרה", מה שמרמז על השפעה ישירה של ההתערבות.

המשתתפים דיווחו על חוויה חיובית, תחושת שליטה גבוהה ורצון להמשיך להשתמש בטכניקה.

לא נצפה שינוי מובהק במשך הרוטינה לפני ההגשה, אך לא נרשמו רוטינות קצרות מ-2 שניות לאחר ההתערבות – ייתכן שזהו זמן מינימלי הנדרש לאפקטיביות.

עקרונות CBT בהתערבות:

על אף שהתוכן המרכזי היה טכניקת נשימה, ההתערבות כללה היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים מובהקים:

• זיהוי מחשבות אוטומטיות שליליות סביב הצורך לנצח, והקשר שלהן לחרדה.

• שילוב פרואקטיבי של התנהגות מרגיעה (נשימה) ברוטינה תחרותית – כאמצעי ניתוק בין מחשבה-רגש-תגובה.

• למידה עצמית, ניסוי וטעייה, בחירה מודעת של תדירות ושילוב הרוטינה – מתוך עיקרון של הגברת שליטה עצמית (self-regulation).

• שיח רפלקטיבי עם כל שחקן על תובנות, תחושות ושיפור, כחלק מהעמקת המודעות והעצמה אישית.

מסקנות יישומיות:

ההתערבות מדגימה כיצד כלי פשוט, מותאם גיל ומבוסס מחקרית כמו נשימה סרעפתית, יכול לשפר ביצועים בקרב ספורטאים בתנאי תחרות. חשוב שהדגש יהיה על שותפות בתהליך, תקשורת פתוחה והתאמה אישית לספורטאי. התנהלות כזו מחזקת את הקשר בין פסיכולוג בתחום הספורט והספורטאים ובכך מגביר מוטיבציה לרכישת כלים מנטליים יעילים לטווח ארוך.