התערבות קצרת מועד מסוג RESET לפיתוח חמלה-עצמית בקרב ספורטאי קולג'

RESET: A Brief Self-Compassion Intervention with NCAA Athletes

מבוסס על מאמרה ועבודת הדוקטורט של ד"ר קוצאר (Ashley Lynn Kuchar, 2022).

Kuchar, A. L., Neff, K. D., & Mosewich, A. D. (2023). Resilience and Enhancement in Sport, Exercise, & Training (RESET): A brief self-compassion intervention with NCAA student-athletes. Psychology of Sport and Exercise, 67, 102426.‏  https://doi.org/10.1016/j.psychsport.2023.102426

סיכם: ד"ר לאל גרשגורן

תיאור כללי של תוכנית  RESET

תוכנית RESET (Resilience and Enhancement in Sport, Exercise and Training) נועדה לסייע לספורטאי NCAA (קולג') לפתח חמלה-עצמית, חוסן, ויכולת התמודדות עם טעויות, כישלונות ואתגרים במסגרת הספורטיבית. התוכנית מבוססת על עקרונות תוכנית MSC-Mindful Self-Compassion (Neff & Germer, 2013) שעובדה והותאמה לתרבות הספורט. למשל, החלפת המילה חבר (friend) לחבר לקבוצה (teammate) והחלפת המונח חבר חומל (compassionate friend) למונח מאמן פנימי תומך (supportive inner coach). במאמר זה תוצג תוכנית התערבות בנושא. במחקר השתתפו 250 ספורטאי מכללות ממגוון ענפים (כדורסל, שחייה, כדורגל, אתלטיקה, גולף ועוד) בחלוקה של כ 20% גברים ו 80% נשים.

תוכנית RESET פותחה מתוך ההבנה שטעויות, כישלונות ואתגרים הם חלק טבעי ובלתי נפרד מהעולם הספורטיבי גם אצל הספורטאים הגדולים ביותר. עם זאת, האופן בו הספורטאי מגיב למצבי קושי, ולא רק הקושי עצמו, ישפיעו על ביצועיו, על המוטיבציה ועל רווחתו הנפשית. לאחר טעויות, ספורטאים רבים נוטים להגיב באופן שאינו מועיל, כגון ביקורת עצמית מתמשכת, הדחקת רגשות או שקיעה במחשבות שליליות. לכן, חשוב במיוחד ללמוד כיצד להגיב באופן אדפטיבי לטעות/כישלון. המונח “Reset” מתייחס ליכולת להגיב לקושי מתוך חוסן, תוך שימוש במרכיבים של מיינדפולנס, תבונה, עידוד ומשוב בונה כדי לנוע קדימה מהכישלון, ולא להיתקע בו. המיקוד בחוסן נועד לשלב בין תפיסת “קשיחות מנטלית” לבין חמלה-עצמית דרך  תגובות אדפטיביות המעודדות צמיחה.

תוכנית RESET משלבת ארבעה עמודי תווך של חוסן במסגרת תרגול הקרוי Resilient Reset:

מיינדפולנס - מודעות לרגע הנוכחי כולל הרגשות והמחשבות שמתעוררים בעקבות הכישלון, באופן מאוזן ולא שיפוטי. למשל, "אני מרגיש את התסכול בצורה של לחץ בחזה".

תבונה - הבנה שהקשיים הם חלק בלתי נפרד מהספורט ומהווים הזדמנות ללמידה. לדוגמה, "כולם טועים, טעויות הופכות אותי לטוב יותר".

עידוד - חיזוק עצמי ומוטיבציה להמשיך קדימה.

משוב בונה - זיהוי פעולות שניתן לבצע כדי לשפר את הביצועים או את התגובה בעתיד. למשל "תשתמשי במילת המפתח 'ריכוז' לכוון את תשומת הלב שלך".

תרגול ה-Resilient Reset  נועד להעניק לספורטאים מסגרת פעולה להתמודד עם טעויות וכישלונות בדרך בונה, תוך למידה, צמיחה ושיפור אישי מתמיד, או במילות המחברת, ללמוד "להיכשל טוב יותר".

ההתערבות כללה שישה מפגשים – מפגש פתיחה בן 75 דקות וחמישה מפגשים בני 60 דקות כל אחד. המפגשים הועברו באופן מקוון סינכרוני לאורך כחודש. כמו כן, המשתתפים ביצעו תרגול יומי שארך בממוצע 15 דק. בממוצע נכח כל משתתף בחמישה מפגשים מתוך השישה.

מפגש פתיחה - Bouncing Forward

עיסוק בטעויות, כישלונות ומעכבים נפוצים בספורט ובאופן שבו הם משפיעים על ביצועי הספורטאים. למידה כיצד ניתן להגיב לאתגרים אלה בדרכים מגוונות שיתרמו לחוסן, לביצועים ולרווחה הנפשית.

מפגש שני -  Mindfulness

חקירת תפקידה של מודעות קשובה (Mindfulness) בתגובה יעילה לכישלונות ואתגרים. הדגמה של דרכים שונות להשתמש במיינדפולנס ביום-יום או בזמני לחץ.

מפגש שלישי Discovering Your Inner Coach-

המפגש עסק בפיתוח מודעות למבקר הפנימי (inner critic) שבנו מבלי להיכנע לו. כמו כן, נידונה הנוכחות של המאמן הפנימי(Inner Coach)  ונלמדו דרכים להעביר בשיח הפנימי את הקשב אליו.

מפגש רביעי - Strengths, Gratitude, and Self-Care

אימוץ גישה מבוססת חוזקות לפיתוח חוסן, תרגול הוקרת תודה וטיפוח דאגה עצמית (Self-Care). אלו מטרתם לחזק את המאמן הפנימי.

מפגש חמישי - Wise and Supportive Inner Coach

העמקה נוספת בעבודת המאמן הפנימי ופיתוח נוכחות פנימית מעודדת המספקת משוב ותמיכה יעילים.

מפגש שישי -Goals and Game Plans

חיבור ערכים אישיים לתהליך הצבת מטרות, רפלקציה על התהליך שעברו המשתתפים בתוכנית ההתערבות ובניית תוכנית פעולה ליישום בהמשך.

תוצאות המחקר: יעילות תוכנית ההתערבות נמדדה באמצעות ניתוחי שונות בין קבוצות ובתוכן (מדידות חוזרות). בהשוואה לקבוצת הביקורת, קבוצת ההתערבות הפגינה עליה מובהקת בחמלה עצמית ותפיסת הביצוע. כמו כן נמצאה ירידה מובהקת בביקורת עצמית וחשש מחמלה עצמית (חשש של ספורטאים מלדבר ולתרגל חמלה עצמית). בנוסף, קבוצת ההתערבות הפגינה ירידה ברמות החרדה והדיכאון. משוב איכותני של משתתפי ההתערבות הצביע על עמדה חיובית כלפי התוכנית ברמת העניין, שביעות הרצון והיעילות.

לסיכום, המאמר לא מציג את תוכנית ההתערבות באופן רחב היקף. זאת כנראה מטעמי קניין היות והמחברת מציעה תוכנית הכשרה להעברת התוכנית (https://www.failbettertraining.com). עם זאת, המאמר כן מספק מתווה מסודר אותו יכול איש מקצוע להרחיב לכדי תוכנית התערבות מקיפה בנושא חמלה עצמית.