תיאוריית Multi-States (MuSt) - מסגרת חדשנית לוויסות עצמי ושיפור ביצועים בספורט. כתב: רועי יבלוצ'ניק

Robazza, C., Di Liborio, M., Bortoli, L., & Ruiz, M. C. (2025): MuSt Theory in Action for Self-Regulation: A Practical Guide and Case Study. Journal of Sport Psychology in Action, DOI: 10.1080/21520704.2025.2498391

הישגים בספורט תלויים לא רק ביכולת פיזית ומיומנויות טכניות, אלא גם ביכולתם של ספורטאים לווסת רגשות, לשמור על מיקוד קשב, לקבל החלטות מתאימות ולבצע בדיוק תחת לחץ תחרותי. תיאוריית Multi-States (MuSt) מציעה מסגרת הוליסטית ודינמית המשלבת חוויות פסיכו-ביו-סוציאליות (חוויות תודעה-גוף-חברה) עם רכיבי פעולה מרכזיים, כדי לסייע לספורטאים להתמודד עם דרישות הביצוע ולשפר אותם.

עקרונות הליבה של תיאוריית MuSt:

1. הבנה אינטגרטיבית של ביצועים: התיאוריה בוחנת את האינטראקציה הדינמית בין מאפיינים אישיים, דרישות המשימה וגורמים סביבתיים, ואת השפעתם על תפיסת הספורטאי את המצב כ"אתגר" או "איום". תפיסת אתגר מתרחשת כאשר ספורטאי תופס שיש לו מספיק משאבים כדי לעמוד בדרישות, בעוד שתפיסת איום משקפת תפיסה של חוסר משאבים. התיאוריה מדגישה את הקשר הדינמי בין חוויות רגשיות ותהליכים מוטוריים, המתווך על ידי הערכות אלו.

2. חוויות פסיכו-ביו-סוציאליות: מושג זה כולל מגוון רחב של מודאליות כמו רגש, ביטחון, חרדה, קוגניציה, מוטיבציה, רצון, גוף, התנהגות מוטורית, ביצועים, תקשורת ותמיכה חברתית. רגשות מסווגים לפי פונקציונליות (האם הם מועילים או מפריעים לביצוע) וערכיות (האם הם נחווים כנעימים או לא נעימים ), מה שמאפשר להבין שגם חוויות לא נעימות כמו חרדה יכולות להיות מועילות אם הן מחדדות את המיקוד, בעוד שחוויות נעימות כמו שביעות רצון מוגזמת (אופוריה) עלולות להזיק אם הן מובילות לאובדן ריכוז.

3. תיאוריית MuSt  מתייחסת לניטור/שליטה בפעולה כבסיס להבנת ארבעה מצבי ביצוע שונים אצל ספורטאים. מצבים אלו נובעים משילוב של שני גורמים: פונקציונליות האם הביצוע יעיל או לא יעיל ורמת ניטור/שליטה בפעולה האם השליטה בפעולה נמוכה/אוטומטית או גבוהה/מודעת.

ארבעת מצבי הביצוע:

א.     חוויות אופטימליות דמויות-זרימה: זהו מצב שבו הביצוע הוא פונקציונלי (יעיל) ומאופיין בניטור פעולה מינימלי. במצב זה, הספורטאי מרגיש שהפעולות מתבצעות באופן טבעי וזורם, כמעט ללא צורך במחשבה מודעת או שליטה מאומצת. זוהי חוויה של ביצוע מיטבי וחלק.

ב.      מצבים מבוקרים יותר: במצב זה, הביצוע עדיין פונקציונלי, אך הוא דורש ניטור גבוה יותר וקשב מאומץ. הספורטאי מצליח לבצע ביצועים טובים, אך הדבר כרוך במאמץ מודע רב יותר לשמור על מיקוד ושליטה בפעולותיו.

ג.       השקעת יתר בביצוע ("חנק"): זהו מצב לא אופטימלי שמתרחש בתנאים לא נוחים. הוא מוביל להשקעת יתר בביצוע המשימה, כלומר, הספורטאי מנסה לשלוט יתר על המידה בכל פרט ופרט בביצוע, מה שמוביל לקריסה או שיבוש של הביצוע. לדוגמה, שחקן כדורגל הבועט פנדל מכריע במשחק אליפות עלול "לחשוב יותר מדי" על הטכניקה שלו, מה שיוביל באופן אירוני לכישלון בביצוע.

ד.      הסחת דעת וניתוק: גם זהו מצב לא אופטימלי בתנאים לא נוחים, אך הוא מתבטא באופן שונה: במקום השקעת יתר, הספורטאי חווה הסחת דעת וניתוק מהמשימה. הוא מאבד את המיקוד ואת הקשר המנטלי לפעולה, מה שפוגע ביעילות הביצוע. לדוגמה, שחקן טניס המתקשה לאחר סדרה של טעויות עלול להתנתק מנטלית ולאבד מיקוד בגישה הטקטית שלו.

4. רכיבי פעולה מרכזיים: כדי להשיג ולשמור על מצבי ביצוע מוצלחים, ספורטאים צריכים להתמקד ברכיבי פעולה מרכזיים. רכיבים אלו מוטמעים בזיכרון לטווח ארוך ומשתנים בין ספורטאים, ומשקפים את מיומנויותיהם והעדפותיהם המוטוריות. בניגוד למיומנויות טכניות אוטומטיות, רכיבי פעולה מרכזיים דורשים תשומת לב מכוונת, במיוחד תחת לחץ או עייפות.

5.      תיאוריית MuSt מציגה מסגרת הוליסטית ודינמית המשלבת מספר גורמים מרכזיים כדי להבין את המצבים השונים שספורטאים חווים במהלך ביצועים.

המסגרת של 2 × 2 × 2 מרחיבה את ההבנה של מצבי ביצוע על ידי שילוב שלושה מימדים דו-קוטביים, שכל אחד מהם מורכב משני מצבים אפשריים. השילוב של שלושת המימדים הללו יוצר שמונה מצבי ביצוע אפשריים.

א.     להלן פירוט שלושת המימדים:

1)      פונקציונליות ביצועית (Functional vs. Dysfunctional):

• מימד זה מתייחס ליעילות הביצוע.

• פונקציונלי: מצב שבו הביצוע יעיל ומקדם את המטרה.

• לא פונקציונלי: מצב שבו הביצוע אינו יעיל ופוגע במטרה.

2)      ערכיות החוויה (Pleasant vs. Unpleasant):

• מימד זה מתייחס לחוויה הרגשית הסובייקטיבית של הספורטאי – האם היא נעימה או לא נעימה.

• נעים: תחושות חיוביות כמו שמחה, ביטחון, רוגע.

• לא נעים: תחושות שליליות כמו חרדה, מתח, כעס.

שוב חשוב לציין שחוויה לא נעימה, כמו חרדה, יכולה להיות פונקציונלית (מועילה) אם היא מתועלת נכון, בעוד שחוויה נעימה, כמו אופוריה (עליצות יתר), יכולה להיות לא פונקציונלית (מזיקה) אם היא מובילה לאובדן ריכוז.

3)      ניטור/שליטה בפעולה (Low vs. High Monitored/Controlled):

• מימד זה מתייחס לרמת המודעות והשליטה שהספורטאי מפעיל על פעולותיו.

• ניטור נמוך (Low Monitored/Controlled): מצב שבו הפעולות מתבצעות באופן אוטומטי, זורם ודורש מינימום קשב מודע. זה מאפיין חוויות אופטימליות דמויות "זרימה" (Type 1).

• ניטור גבוה (High Monitored/Controlled): מצב שבו הספורטאי מפעיל שליטה מודעת ומאומצת יותר על פעולותיו. זה יכול להיות חלק ממצב ביצוע יעיל שדורש קשב רב (Type 2), אך גם להוביל להשקעת יתר ו"חנק"  (Type 3)  אם הוא מופרז ולא מתאים למצב.

השילוב והמעברים הדינמיים: השילוב של שני המצבים מכל מימד 2 × 2 × 2 יוצר שמונה מצבי ביצוע ייחודיים שספורטאי יכול לחוות. לדוגמה, ייתכן מצב של "נעים-פונקציונלי-ניטור נמוך" (כמו מצב זרימה אופטימלי), או "לא נעים-פונקציונלי-ניטור גבוה" (כמו חרדה מועילה שמחייבת ריכוז גבוה), וכן מצבים לא אופטימליים כמו "נעים-לא פונקציונלי-ניטור נמוך" (הסחת דעת עקב שאננות יתר), או "לא נעים-לא פונקציונלי-ניטור גבוה" (חנק עקב מחשבת יתר ולחץ).

התיאוריה מדגישה שהביצועים מושפעים ממעברים דינמיים בין מצבים אלה. ספורטאים אינם "תקועים" במצב אחד, אלא יכולים לעבור ביניהם בהתאם לשינויים בהערכתם את המצב, משאביהם האישיים ודרישות המשימה. הערכה זו, הנקראת "הערכת אתגר או איום" (Challenge or Threat Appraisal),  מייצגת כאמור את תפיסת הספורטאי האם יש לו מספיק משאבים כדי לעמוד בדרישות הסיטואציה (אתגר) או לא (איום). הבנה זו מאפשרת זיהוי ופיתוח אסטרטגיות ויסות עצמי מותאמות אישית, המתמקדות ברגש ובפעולה, כדי לעזור לספורטאים לנהל את מצבי הביצוע שלהם תחת לחץ.

יישום מעשי לוויסות עצמי:

המאמר מציג מדריך מעשי מפורט ליישום תיאוריית MuSt באמצעות מחקר מקרה של ספורטאי ירי אולימפי באקדח. התהליך כולל שלבים ממוקדים לשיפור הוויסות העצמי של ספורטאים תחת לחץ.

• הערכת בסיס (שלב 1): הערכת רמת ביצוע, ערכיות החוויה ורמות שליטה בפעולה כדי להגביר את המודעות למצבים נעימים/לא נעימים ומיקוד קשב.

• הערכה רטרוספקטיבית של מצבים פסיכו-ביו-סוציאליים ורכיבי פעולה (שלב 2): זיהוי מצבים פונקציונליים ולא פונקציונליים ורכיבי פעולה מרכזיים המשפיעים על הביצועים.

• זיהוי מצבי מפתח ורכיבי פעולה (שלב 3): ניתוח פרופיל אינדיבידואלי כדי לזהות הבדלים רלוונטיים ולקבוע אילו מצבים ורכיבי פעולה דורשים ויסות תחת לחץ.

• ויסות עצמי ממוקד רגשות ופעולות (שלב 4):  פיתוח והטמעה של שגרת ויסות עצמי. זה כולל בחירת מילות מפתח אסטרטגיות (כגון "רגוע וממוקד"), שילובן בחזרות מנטליות, טכניקות נשימה והרפיה/מתח שרירים לוויסות רמות עוררות, וניטור רכיבי פעולה מרכזיים במהלך הביצוע.

• מעקב (שלב 5): הערכת יעילות וקיימות שגרת הוויסות העצמי לאורך זמן, והתאמתה במידת הצורך.

6.      יתרונות מרכזיים של תיאוריית MuSt:

• שילוב רגש ופעולה: מספקת הבנה שלמה יותר של הביצועים.

• התייחסות לאינטראקציות דינמיות: מתחשבת בהשפעת מאפיינים אישיים, דרישות משימה וסביבה.

• הכרה בטבע האינדיבידואלי: מכירה בכך שמצבים אופטימליים ולא אופטימליים משתנים בין ספורטאים ומדגישה צורך באסטרטגיות מותאמות אישית.

• רגולציה עצמית מעשית: מציידת ספורטאים בכלים מעשיים לניהול יעיל של ביצועיהם במצבי לחץ.

• התייחסות לאופי המשתנה של מצבים רגשיים: מתייחסת ליחסים בין מצבים רגשיים מתחלפים לבין מיקוד קשב בסביבה תחרותית.

לסיכום, תיאוריית MuSt מעניקה לפסיכולוגים בתחום הספורט גישה אינטגרטיבית, מותאמת אישית ודינמית לשיפור ביצועי הספורטאים ולחיזוק רווחתם הנפשית. היא מסייעת בזיהוי, הבנה וניהול של מצבי ביצוע משתנים, ומאפשרת יישום אפקטיבי במגוון רחב של ענפי ספורט – הן סגורים והן פתוחים.

בנוסף, המאמר מציג מדריך יישומי המבוסס על תיאוריית Multi States Theory ומדגים את עקרונותיה באמצעות מחקר מקרה של ספורטאי ירי אולימפי באקדח. המאמר מראה כי ניתן ליישם את התיאוריה לא רק בענפי ספורט סגורים ומדויקים, אלא גם בענפים פתוחים ומבוססי קצב חיצוני, כמו סיף וכדורעף. הוא מדגיש את הגישה האישית והדינמית שהתיאוריה מציעה, תוך חיבור בין רגש, פעולה ומוקד קשב – במטרה לשפר ביצועים ולחזק את הרווחה הנפשית של ספורטאים.